O que é um acordo de Issachar e Zevulún?
Da época da saída do Egito e entrada na Terra Santa até o fim do primeiro templo, o povo judeu se estabeleceu em Israel dividido em 12 tribos, como se fossem 12 estados de um país. A Tribo de Issachar dedicava-se dia e noite ao estudo da Torá, e por isto não tinham a possibilidade de se sustentar financeiramente. Por outro lado, a tribo de Zevulun dedicava-se ao comércio, e somente conseguia estudar Torá durante pequena parte do dia. Portanto, fizeram uma “sociedade”, em que a tribo de Zevulun sustentava a tribo de Issachar, e o mérito do estudo da Torá de Issachar passava para Zevulun. Segundo a opinião de alguns dos nossos grandes sábios, a metade do mérito de Issachar passa para Zevulun. Outros sábios são da opinião de que D´us duplica o mérito de Issachar, sendo que assim Issachar e Zevulun recebem o mérito completo[1].
O nome Issachar, em hebraico, é constituído de duas palavras: Iesh-Sachar, ou seja “tem recompensa”, isto é, que tem recompensa integral para o Zevulun, motivo pelo qual a letra “shin” da palavra Issachar é dobrada (יששכר), para representar que o mérito é dobrado[2]. No Mundo Vindouro, o “Zevulun” tem seu “lugar” guardado do lado de seu “Issachar”[3].
O acordo de “Issachar e Zevulun” pode ser feito também em nossos dias, como citado no principal livro da legislação judaica, o “Shulchan Aruch”[4].
O doador que faz um acordo de “Issachar e Zevulun”, depois de seus 120 anos, vai saber toda a Torá que foi estudada pelo “avrech” sustentado[5], o que lhe será muito importante no mundo vindouro, pois a principal atividade do mundo vindouro é se aprofundar nas matérias de Torá que foram estudas em vida, por ele ou pelo seu Issachar.
O profeta “Eliahu Hanaví” em seu livro “Taná Debê Eliahu” escreve[6]: “Quem tem para si um Talmíd Chachám (sábio da Torá)… e o sustenta… a benção entra dentro das obras de suas mãos para sempre“. Assim também consta no Zohar[7]: “Quem sustenta um sabio da Tora, recebe bênçãos de cima e de baixo, e ainda ganha duas mesas (esta é uma expressão que significa grandeza espiritual junto com riqueza material), o que não ganham outras pessoas, pois ganham a riqueza de D’us neste mundo, e ganham sua parte no mundo vindouro…”.
Na Torá está escrito (Devarim 33:18): “Alegre-se Zevulun quando sairá para seus negócios, e alegre-se Issachar em sua tenda (onde estuda Torá)” Questiona um dos maiores sábios da História Judaica, o Or Hachaim Hakadosh Z’TL, por que a Torá diz que Zevulun deve se alegrar quando sai para os seus negócios, se seria mais apropriado que se alegrasse quando volta dos seus negócios, depois de ter lucrado. Explica o Or Hachaim que o Zevulun já pode se alegrar na ida para o seu negócio, pois pode ter certeza de que vai ter sucesso em seus negócios (sempre existem baixas e altas, no entanto de uma forma geral vai ser bem sucedido)[8].
O grande sábio Ribí Israel Meir Hacohen Z”Tl, autor da “Mishná Berurá”, explica ainda[9] que Moshê Rabênu, Aharon Hacohên, os 70 sábios e todos os seiscentos mil judeus que saíram do Egito, na presença das Tabuas da Lei, abençoaram a toda pessoa que futuramente (em todas as gerações) sustente um Talmíd Chachám.
Determina ainda o Zohar[10], que quem sustenta um Talmíd Chachám, terá filhos muito bons.
Acordo de Issachar e Zevulun no instituto “Bircat Avraham”
Por que o instituto “Bircat Avraham” é um lugar perfeito para a escolha de um “Issachar”?
No Instituto “Bircat Avraham” os “avrechim” a serem aceitos, são minuciosamente selecionados (clique aqui para detalhes), tendo uma média de aprovação de 1 para cada 40 candidatos testados. São Rabinos extraordinários com grande potencial e capacidade de estudo, e com seriedade impressionante. Muitos deles, embora sejam rabinos jovens, já são famosos e renomados em Israel. Sem dúvida, trata-se dos melhores “avrechím” de Jerusalém, que no futuro, com a ajuda de D´us, estarão entre os maiores sábios do povo Judeu.
O custo de um acordo de Issachar Vezevulun encontra-se aqui.
Fontes:
[1] אוה”ח כי תשא ל יג, הפלאה בהקדמתו “פתחא זעירא” אות מג, מדבר קדמות מע’ מ אות לו, ובספרו ראש דוד משפטים דנ”ט ע”א, שמע יעקב אלגאזי פרשת וירא, ועוד שרים רבים ונכבדים, ואכמ”ל.
[2] רבינו בחיי דברים לג ח”י. ועיין שפת אמת פר’ ויחי, ובספר נפש כל חי פלאג’י מע’ ז אות ב.
[3] פסחים דף ג”ן ע”ב: “כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים, זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף”. ומרן החיד”א בספר ראש דוד פרשת קדושים כתב עוד, דגם הזבולון יורש ש”י עולמות.
[4] יו”ד סי’ רמו סע’ א.
[5] כ”כ הגאון בעל משנה ברורה בספרו שמירה”ל שער התורה פ”ו. ולמעלה בקודש כבר כתבו כן כמה רבוותא, והם: מעיל צדקה סי’ קלג בשם רבינו אליעזר מגרמיזא ז”ל, ילקוט ראובני פ’ תרומה ופ’ ראה, שארית יעקב אלגאזי ד”ס ע”א, הגחיד”א בכמה דוכתי [מדבר קדמות ע’ מ’ אות לו, נחל קדמונים פ’ בהעלותך אות יד ופ’ עקב אות א, חומת אנך קהלת אות לח ותהילים ריש פי”ד, פני דוד פ’ ויחי אות יג, יוסף תהלות פכ”ט ופקי”ב, צוארי שלל על ההפטרה פ’ ראה אות א], ספר מראה הגדול ח”א דס”ה ע”א, צדקה לחיים אות שנז, ברך את אברהם דרמ”ד ע”ג, לב שומע בקו’ “כתוב זאת” דף ד ע”ב, עץ הגן קצין בקו’ שבסופו עמ’ כא, לחם לפי הטף מע’ מ.
[6] תנא דבי אליהו רבה פרק כ. וע”ע בגמ’ בברכות דף מב’ ע”א: “תכף לתלמידי חכמים ברכה, שנאמר ויברכני ה’ בגללך”. ובמדרש שיר השירים רבה ו’ כו’, גבי המחזיקים ידי עמלי תורה, נאמר: “מרבין להם עושר בעולם הזה, ושכר טוב לעולם הבא.” ע”כ. וכלך הבט עוד להחבי”ף זלה”ה בספרו החיים יודוך פקי”ט עה”פ “ראה עניי”, שכתב דכשם שהת”ח זוכה להנהגה מעל דרך הטבע מכח התורה, כך התומך בידו שהוא שותפו, זוכה ג”כ להנהגה זו, עיי”ש.
[7] ח”א דף רמב ע”א.
[8] אוה”ח דברים לג ח”י. וכן כתבו: כלי יקר שם ד”ה ויש, הגרי”א ספקטור זלה”ה בקו’ עץ פרי סי’ לו, שמירת הלשון שער התורה פ”ה בהגהה. וע”ע בנחלת יעקב פר’ ויחי דס”ז ע”ד, ובנזר הקודש מהלברשסט בר”ר דף קסג ע”ג, ובצדקה לחיים אות שלט ואות שעד ושעז, ובספרו תורה וחיים אות קפו, ובספר מעשה אליהו אילוז בפתיחת בן במחבר אות ד ד”ה לכן.
[9] בספרו חומת הדת (בקו’ חיזוק הדת סוף מאמר ד’). והא עפ”י הירושלמי סוטה פ”ז ה”ד דמבואר דמי שתומך ומחזיק תלמיד חכם, הרי הוא בכלל מה שנאמר על הר גריזים “ברוך אשר יקים (מלשון הקמה, תמיכה) את דברי התורה”. וכבר נאמר בגמ’ בברכות דף מב’ ע”א: “תכף לתלמידי חכמים ברכה, שנאמר ויברכני ה’ בגללך”.
[10] כרך ג (ויקרא) פרשת מצורע דנ”ג ע”ב: “ותומכיה כמה דאת אמר שוקיו עמודי שש, דאינון דמטילין מלאי לכיסן של ת”ח אינון תמכין לאורייתא מרישא עד סיומא דגופא וכל מהימנותא ביה תלייא ואתמך וזכי לבנין דיתחזון לנביאי מהימני.” ע”כ.